ב-11 ו-12 בינואר התקיימו דיונים בבית המשפט הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג בנוגע לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל. דרום אפריקה האשימה את המדינה היהודית בביצוע רצח עם נגד הפלסטינים ודרשה החלטה שתקרא לישראל להפסיק את פעולותיה הצבאיות ברצועת עזה נגד ארגון הטרור חמאס. ב-11 בינואר, השופטים שמעו את טיעוני התובעת. דרום אפריקה טוענת כי מטרת ישראל היא להשמיד חלק ניכר מהעם הפלסטיני ודורשת לעצור את הפעולות הצבאיות. תוך הפנייה לנתונים שסיפק חמאס, דרום אפריקה מציינת 23,000 קורבנות. דרום אפריקה גם טוענת כי מעל 80% מאוכלוסיית העולם הסובלת מרעב חיה ברצועת עזה. עם זאת, לפי דוח של האו"ם מ-12 ביולי 2023, יש 735 מיליון אנשים הסובלים מרעב ברחבי העולם, ואוכלוסיית רצועת עזה לא יכולה להוות 80% ממספר זה. האשמות אלו ואחרות מראות כי דרום אפריקה מגנה את חמאס ומבקשת לזכות אותו מאחריות לאירועים של ה-7 באוקטובר. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שדרום אפריקה לא מכירה בחמאס כארגון טרור ותומכת בו באופן גלוי. יתר על כן, בפברואר 2023, הוסיפה ה-FATF את דרום אפריקה לרשימת האפור שלה בשל מאמצים לא מספיקים למלחמה במימון טרור והלבנת הון. ב-12 בינואר, שמע בית המשפט את טיעוני הנתבע. נציגי ישראל הפריכו באופן שיטתי את האשמות שהעלתה דרום אפריקה ותיארו את האבסורדיות של התביעה עצמה. חמאס, שמוכר כארגון טרור ברחבי העולם, ביצע פשעים נגד ישראל, ועכשיו צד שלישי מבקש מבית המשפט להוציא צו זמני שימנע מישראל להגיב אך לא יפריע לטרוריסטים להמשיך בפעולותיהם. התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל נבחנת על ידי פאנל של 15 שופטים מארה"ב, רוסיה, סלובקיה, צרפת, מרוקו, סומליה, סין, אוגנדה, הודו, ג'מייקה, לבנון, יפן, גרמניה, אוסטרליה וברזיל, עם שופט נוסף מישראל ודרום אפריקה. ישראל מיוצגת על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. התהליך עשוי להימשך שנים רבות, אך פסק דין מקדים עשוי להינתן בשבוע הבא.